|
חי ארוץ
שׁוּב אֵין מוֹרָא עָלַי.
שָׂדוֹת יָרוּצוּ לְפָנַי.
גְדֵרוֹת
גַּם חֲצֵרוֹת יִפְרְחוּ נֶגְדִּי
בְּאָדוֹם,
בְּצָהוֹב
גַּם
בְּחָלִיל!
צְמוּחֵי כּנְפֵי שַׁפִּירִיוֹת יָחוֹגוּ מֵעָלַי
אוֹפְנוֹעִים!
אוֹטוֹבּוּסִים כְּתּוּמִּים גַּם לְבָנִים יִתְנַפְּחוּ לִהְיוֹת
כַּדּוּרִים פּוֹרְחִים
עַד
הֵעָלְמָם
בֶּעָנָן.
שׁוּב אֵין מוֹרָא אָבִי עָלַי!
נוֹשְׁאֵי דִּגְלֵי חֲגִיָגתִי נִרְדְּמוּ כָּל שׁוֹטְרֵי הָעִיר.
בְּתוֹף מִרְיָם
תְּתוֹפֵף תַּחְתַּי
דֶּרֶך הַמֶּלֶך!
חַי אָרוּץ
קְסוּם תְּכֵלֶת רוֹחַק, הָלְאָה
אֶל הַפָתוּח
הָלְאָה אֶל
הַמֻפְלָג!
שָׁם הַיְעָרוֹת הַשּׁואֲגִים יָרוֹק
שָׁם מַעֲבֵּיהֶם הָעֲצוּמִים הָרוֹטְטִים
שָׁם תֶּהֱמֶה,
שָׁם תְּצַפֶּה,
שָׁם תַּמְתִּין לִי
הַחַיָּה
ע. הלל
|
אֲנִי שׁוֹמֵר הָעֲדָרִים.
הַעֲדָרִים הֵם מַחְשְׁבוֹתַי
וּמַחְשְׁבוֹתַי הֵן כֻּלָּן תְּחוּשׁוֹת.
אֲנִי חוֹשֵב עִם עֵינַי ועִם אָזְנַי
עִם יָדַי ועִם כַּפּוֹת-רַגְלַי
וְעִם אַפִּי וְעִם פִּי.
לַחְשׁוֹב פֶּרַח מַשְׁמָע לִרְאוֹתוֹ וְלַהֲרִיחוֹ
וְלֶאֱכוֹל פְּרִי מַשְׁמָע לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ.
מִשׁוּם כָּך בְּיוֹם שֶל שָׁרָב
אֲנִי חָשׁ עַצְבוּת לְהִתְעַנֵּג עָלָיו כָּכָה,
וַאֲנִי מִשְׂתָּרֵעַ מְלא קוֹמָתִי בָּדֶּשֶא
וְעוֹצֵם אֶת עֵינַי הַבּוֹעֲרוֹת,
חָש אֶת כָּל גּוּפִי שָׂרוּעַ בְּתוֹך הַמְּצִיאוּת,
אֲנִי יוֹדֵע אֶת הָאֶמֱת וַאֲנִי מְאֻשָּׂר.
פרננדו פסואה
|
