יום 1 - שביל האלות בפארק בריטניה

אורך המסלול כ-2.5 ק"מ. זמן הטיול כולל פעילויות כ-3-4 שעות. המסלול מעגלי.

דרגת קושי: קל, מתאים לכל גיל.

איך מגיעים?

נקודת המוצא לסיור היא חניון שריגים, החניון המרכזי בפארק בריטניה. מכביש מס' 38 (מבית שמש לבית גוברין) פונים מערבה בצומת שריגים (ליאון) לכביש 353. נוסעים 800 מטר (חולפים ע"פ הכניסה לשריגים) ופונים בזהירות שמאלה לפארק בריטניה.

50 מטר לאחר הכניסה נחנה מצד שמאל, בנקודת הכינוס ונחכה שכולם יגיעו.

המסלול

כדי להגיע לנקודת ההתחלה נמשיך מהכניסה לחניון כ-300 מ', עד לשלט עץ חום (מימין) המכריז על שביל האלות. (1) במפה שלהלן.

השביל עובר ביער בינות לעצי אורן בוגרים ועצי חורש טבעי כאלון מצוי, אשחר ושיחים מפותחים של אלת המסטיק.

כ-100 מ' מנקודת המוצא שוכן משמאל לשביל משטח סלע חצוב, ששימש בעבר כגת לדריכת ענבים. מעט הלאה בשביל נבחין משמאלנו בבמה מוגבהת מעט, הנראית כגל אבנים גדול (2). ארכיאולוגים טוענים שזו במה פולחנית. מדובר במבנה שיוצר משטח קטן, באורך כ-4 מ', מוקף באבנים גדולות. במות נוספות מסוג זה נמצאות במקומות שונים בפארק בריטניה, בדרך כלל במקומות הגבוהים בסביבה.
השביל ממשיך מהגת, עוד כ-100 מ' צפונה ומגיע למפגש שבילים בקרחת יער (3). אנו נמשיך בשביל האלות, במורד השלוחה מערבה (בהתאם לשילוט). השביל ממשיך בנופי יער וחורש. כ-500 מ' ממפגש השבילים, ליד עמוד סימון של קק"ל (4), נראית משמאל לשביל ערימת אבנים "חשודה". כדאי לגשת אליה. מאחוריה נמצא בור גדול ועגול, בקוטר של כ-4 מ'. אלה הם שרידיו של כבשן סיד. בכבשן שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד ואבני הגיר השחורות המוטלות כאן מעידות על כך.

כיצד פעל כבשן הסיד? מעל חלל הבור בנו חלל נוסף, מקורה בכיפת אבנים. את החלל הזה מילאו אבני גיר חצובות. בתחתית הכבשן פורצים שני פתחים: אחד להסקה ושני לאוורור. הבעירו אש בחלל התחתון וזו בערה כמה ימים. התאדמות אבני הכיפה ציינה שהגיעה השעה להפסיק להסיק את הכבשן. חיכו כמה ימים להתקררות ולאחר שפירקו את קירות החלל העליון ניתן היה לאסוף את הסיד השרוף.

נשוב לשביל שסטינו ממנו ונמשיך לאורכו. חוצים דרך יערנית וממשיכים מערבה. ניכנס מבעד לפתח מוסדר בגדר הבקר לאזור שבו צומחים עצי חורש ועצי זית בעלי גזעים מפותחים ומפותלים. עצי הזית הם שריד לבוסתן (5) שהיה תחום בגדרות אבן ובמשוכות צבר. במדרון שמצפון לנו, בראשו נטועים עצי אורן ברוטיה, וביניהם חניון נופש פעיל שהקימה קק"ל. מתחת לאורנים, במעלה המדרון, צומח ריכוז גדול של אלות אטלנטיות. העצים בעלי השלכת האדומה הם עצי אלה ארץ-ישראלית.

שבילנו ממשיך וחוצה דרך רכב נוספת (6). נמשיך לרדת בו אל הגיא הנפרש מולנו, כשאנו עוברים דרך פתחים בגדרות אבן. כ-30 מ' מהדרך שחצינו, ממש לפני הגיא, מכוון שלט קק"ל ימינה, לעבר עץ אלון מצוי ובעל נוף (7). אפשר בהחלט לחסות בצלו, אם כי אנו מעדיפים להמשיך עוד דקה במורד השביל ולהציץ שמאלה, למקום שבו המדרון נושק לגיא. כאן צומח עץ חרוב (8) גדול וזה מקום לא פחות נעים להפסקה.

עד כה עברנו כ-1.2 ק"מ. מכאן אנחנו שבים לעבר נקודת המוצא. נעשה זאת בגיא הנטוע כולו חרובים. בעבר קיוו להאביס פרות בפרי החרוב, אך הניסיון נכשל. מכל מקום, פירותיהם של החרובים כאן מבשילים בסוף חודש אוגוסט. בין חלקות החרובים נותרו טרסות אבן יפות, ששומרות על הקרקע לבל תיסחף בגשם. בחלקת החרוב הראשונה נמצאת באר עמוקה (9), שפיה מכוסה בשבכת הגנה מברזל. החריצים הרבים שבשפת הבור הם סימנים שהותירו החבלים של הרועים ששאבו מים מהבאר. סמוך לבאר נותרו שתי שקתות אבן.

כחצי קילומטר מהבאר אנו פוגשים את "שביל ישראל" שבא משמאל. אנו נמשיך היישר לפנים במעלה הגיא המתון. עצי זית מפותלי גזע יעטרו את הדרך. כשנגיע סמוך לכביש 353, השביל יעלה מעט במקביל לכביש ויפגוש חיש קל את חניון שריגים (10).

הגעה לחניון הלילה

סיום מסלול שביל האלות, מביא אותנו לחניון שם השארנו את הרכבים.

מכאן (הכניסה לחניון שריגים) ממשיכים על דרך האספלט אל פנים החניון, אחרי 400 מ' מסתיים האספלט, פונים שמאלה וממשיכים בדרך כורכר למרחק מדוד של 1 ק"מ. בסוף הדרך מגיעים למזלג שבילים, לוקחים שמאלה ואחרי כ-20 מטר רואים דרך סלולה באספלט, עולים עליה שמאלה (השלט מורה "חרבת נקב") נוסעים 300 מטר עד החניון בראש הגבעה, שבו מסתיימת דרך האספלט. כאן נבלה את הלילות הבאים.