יום 2 - דרך הקיסר, עין מטע ועין תנור

מבית הבד לחירבת חנות 3 ק"מ + 1.5 ק"מ מח' חנות לעין מטע, עין תנור וחזרה.

דרגת קושי: קלה עד בינונית


הוראות הגעה

נקודת ההתחלה שלנו היא ב"חניון בית הבד" על כביש 375 (כביש צומת האלה - ירושלים). מצומת האלה נוסעים 8 ק"מ (מדוד) והחניון נמצא מצד ימין. (בחזית פסל הציפור הגדולה של קק"ל).

מי שמגיע מכיוון כביש רמת בית שמש, יפנה שמאלה לכביש 375 וייסע 1.1 ק"מ עד לחניון.

כאן נעשה הקפצה קצרה של מס' רכבים לחירבת חנות.



המסלול

לאחר שראינו את השריד המשוחזר של בית הבד אנו לוקחים את המסלול המסומן אדום (והוא גם סימון שביל ישראל) לכיוון מזרח (ירושלים). המסלול שלנו עד לחירבת חנות הוא בן 3 ק"מ במגמת עליה קלה. מסלול זה נקרא "דרך הקיסר" וההסבר לכך:- בעוד שהדרכים הרומיות בארץ ישראל לא היו תמיד סלולות, הרי שדרך זו סלולה ברוחב, בפאר ובאופן המאפשר נוחות רבה, כראוי לקיסר. אחת מאבני המיל שנמצאו סמוך לדרך נושאת את שמו של הקיסר אדריאנוס ולכן קיימת סברה שהיא נסללה לכבוד ביקורו של הקיסר בארץ ישראל בשנת 130. השריד המעניין של דרך רומיות זו הן המדרגות הרחבות החצובות בסלע, ע"מ לאפשר הליכה ועליה קלה, לאדם ולבהמתו.



חירבת חנות

חירבת חנות – שרידי מבנה אבן שממנו נותר אולם אחד. זהו שריד למבנה אכסניה מהתקופה הממלוכית (מאה 13 לספירה), שנבנה על יסודות כנסייה מהתקופה הביזנטית. האכסניה ניצבת על אם דרך עתיקה שעלתה מעזה לירושלים. חלקים ניכרים מרצפת הפסיפס שרדו עד ימינו, אך הם מכוסים בחול כדי לשומרם.

בשנת 2012 הושחת הפסיפס ע"י חרדים פנאטים ועל קירות המבנה רוססו הכתובות "עומק ההרס כעומק החילול" ו- "שוקה אתה הבא בתור" כאשר שוקה מתייחס ליהושע (שוקה) דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות. כיום ניתן לראות את פסיפס המושחת (בביקור האחרון של חנה ושלי הוא כוסה שוב בחול) ולהצטער על התנהגות הבריונית.



עבודות פסיפס נוספות נראה במבנים הסמוכים, בינם גת לדריכת ענבים.

חניון קק"ל בחירבת חנות הוא מן היפים בהרי ירושלים. הוא שוכן בלב יער מטע, המהווה חלק מיער עצמאות ארה"ב.



עין מטע ועין תנור

השביל הרגלי מחירבת חנות לעין מטע הוא חלק משביל ישראל. יורדים מחירבת חנות אל העמק שמתחתיו, הוא העמק של נחל זנוח. עוקבים אחר סימון השביל השחור + סימון שביל ישראל המזגזג במדרון לעבר קבוצה של עצי איקליפטוס. בצלם צומח עץ תאנה גדול, ובין שורשיו ממש נובע מעיין קטן – עין מטע. כל אלה יחד יוצרים פינה נעימה. מי המעיין יוצרים פלג דק, שבאורח פלא מחזיק מעמד כל השנה.

בין המעיין למושב מטע מצאנו מטע מרהיב ביופיו ובצפיפות שאין רואים בשום מקום של עצי הוושינגטוניה בני כמה עשרות שנים, אנו נפוש שם מעט.
דרך עפר מלווה את ערוצו של נחל זנוח במורד הנחל ומגיעה לאחר כ-300 מ' לג'ונגל קטן של עצי תאנה הצומחים משמאל לדרך, בערוץ הנחל. בצד עצי התאנה פוערת את פיה ניקבה בנויה בעלת תקרה מקושתת, גבוהה מקומת אדם. בקרקעית הניקבה זורמים מי המעיין ויוצרים פלג רדוד. אפשר לצעוד בניקבה כ-30 מ', עד למקום שבו היא פונה שמאלה ונחסמת. שם המעיין הזה הוא עין תנור.

(להביא נעלי הליכה/סנדלים במים + פנס).


עם סיום הביקור בעין תנור נשוב לעין מטע כדי לעלות בחזרה בשביל שירדנו בו קודם. בדרך לעין מטע נמצא מבנה בנוי אבנים גדולות. נראה כי הוא שייך לחווה מהתקופה הצלבנית ואולי שימש ככנסייה מקומית. שאר הבתים העזובים בסביבה שייכים לכפר הערבי עלאר, שננטש ב-1948.
עתה עלינו לשנס מותניים ולשוב מעין מטע לחורבת חנות. הזריזים יוכלו לטפס לראש המעלה במשך עשר דקות, והאיטיים יותר יקדישו למשימה חמש או עשר דקות נוספות.






חירבת חנות – קטעי פסיפס שהושחתו, שלעולם לא נראה עוד


C:\Documents and Settings\Shmuelik\My Documents\חירבת חנות 1.jpg


C:\Documents and Settings\Shmuelik\My Documents\חירבת חנות 2.jpg


C:\Documents and Settings\Shmuelik\My Documents\חירבת חנות 3.jpg