יום 1 – נחל קטלב

כללי

בהרי ירושלים מסתתר לו נחל הקרוי על שם עץ שאגדות רבות נקשרו בשמו - נחל קטלב. הנחל משלב הליכה קרירה בין מעיינות וסבך, בד בבד עם נוף הרים ירושלמי מרשים וירוק.

הטיול מתאים לכל המשפחה בכל עונות השנה, אורכו 5 ק''מ והוא נמשך כ- 4 שעות, רמת קושי בינונית. שימו לב כי המסלול במורד הנחל, והוא אינו מעגלי, יש צורך להשאיר רכב בסוף המסלול.

איך מגיעים

משער הגיא נוסעים לבית שמש (כביש 38). מעט לפני הכניסה לבית שמש ואחרי תחנת המשטרה, פונים מזרחה (שמאלה) בכביש החדש העוקף את בית שמש (כביש 3855) לכוון רמת בית שמש (שימו לב לשלט החום למערת הנטיפים). נוסעים 1.8 ק"מ ופונים בכיכר שמאלה בכביש העולה למערת הנטיפים ולנס הרים (כביש 3866). לאחר נסיעה של 9 ק"מ, נראה בצד שמאל של הדרך, קפה/ מסעדה "בר בהר" ובו תחנת מידע של רשות הטבע והגנים [1 במפה המצורפת]. מיד עם הירידה מהכביש לעבר תחנת המידע, ישנה פניה ימינה לדרך עפר אשר מובילה לחניית הרכבים לנחל קטלב [2].

השארת רכב ההקפצה

לפני תחילת המסלול נעשה הקפצה של מס' רכבים לסוף המסלול שהוא תחנת הרכבת הישנה בר גיורא. מתחנת המידע יש להמשיך עוד כ-200 מטרים על כביש 3866 עד לצומת בה פונים שמאלה לכיוון ירושלים (כביש 386). לאחר כ- 5 ק''מ, מיד לאחר הנקודה בה הכביש פוגש את מסילת הרכבת [5], ישנה פניה שמאלה לדרך עפר טובה המסומנת בסימון שבילים אדום. סעו עם דרך זו כ- 2 ק"מ עד לתחנת הרכבת בר גיורא, שם נשאיר את הרכבים.

נחל קטלב

ממגרש החניה [2] יורד שביל המסומן בסימון שבילים שחור לעבר נחל קטלב. הנחל נקרא על שום עצי הקטלב הרבים השזורים לאורכו, הינו אפיק של נחל שורק. פירוש המילה שורק הינו זן משובח של גפנים. מציאת גתות רבות באזור זה מסייעת להבין שגידול גפנים היה אחד מענפי העיסוק העיקריים של תושבי הרי יהודה בתקופות השונות. גם כיום רבים היקבים באזור זה.

נחל שורק, הנחל הגדול ביותר המנקז את הרי ירושלים זורם ונשפך לים התיכון מדרום לקיבוץ פלמחים. הנחל משמש כיום להזרמת שפכי העיר ירושלים וסביבותיה לעבר הים. בשנים האחרונות הוקמו מספר מפעלי טיהור לאורכו וכיום המים שזורמים בו אמנם אינם טובים לרחצה ושתייה אך הם יכולים לשמש להשקיה בחקלאות.

כמו נחל שורק, גם נחל קטלב הינו תלול יחסית והוא מאבד גובה רב ממושב בר גיורא הנמצא בגובה 700 מטרים מעל פני הים, לעבר נחל שורק שבאזור זה נמצא בגובה של 400 מטרים מעל פני הים.

השביל השחור יורד כ- 150 מטרים ואז מתפצל ממנו שביל אדום המוביל לתצפית על נחל שורק. אנו נמשיך עם השביל השחור אשר יוביל אותנו לאחר כ- 200 מטרים לעבר עין גיורא [3] שהינו מעיין הקטן הנובע לתוך בריכת אבן אטומה אך לא תמיד נקייה. גם בסוף הקיץ המעיין נובע ומשקה את שלל הצמחים שמסביבו. בעבר, בסביבת המעיין גדלו בוסתנים שכללו בעיקר עצי שקד וזית אך כיום נמצא בעיקר צמחי בר כגון: נענע משובלת, פטל קדוש שפרותיו מתוקים לחיך, ערברבה שעירה (פרח ורוד סגול) ועוד. במעגל מעט יותר רחוק מהמעין נוכל לפגוש את הסירה הקוצנית והאזוב המצוי. אם נבוא בחודשי החורף והאביב נוכל למצוא רקפות, כלניות, פרגים ושאר פרחים מרהיבים ביופיים.

בדומה למעיינות רבים אחרים בהרי ירושלים, גם עין גיורא הינו מעיין שכבה. כאשר המים יורדים באזור שמעל לעין גיורא, הם מחלחלים באבן הגיר עד שהם מגיעים לשכבת סלע האטומה למים. מי הגשמים זורמים מתחת לקרקע על השכבה האטומה עד שהם מוצאים מקום בו הם יכולים לפרוץ החוצה. אחד המקומות הללו הוא עין גיורא. מכאן גם נקל להבין כי כמות הגשם משפיעה מאוד על ספיקת המעיין.

מעין גיורא נמשיך עם השביל השחור עוד כ- 150 מטרים עד שנגיע למפגש שבילים עם שביל כחול. השביל הכחול עובר על צלע ההר אל דיר א שיח' (שיח' באדר). אנו נמשיך עם השביל השחור לעבר אפיק הנחל.

משני צידי השביל מלווה אותנו ללא הרף צמחיית החורש הים תיכוני והם:- האלון המצוי, האלה, החרוב, וכמובן הקטלב אדום הגזע. ניתן לראות כי האדמה רטובה דבר המעיד על מי תהום הקרובים לפני השטח. מי תהום אלו נחשפים פעם נוספת בעין קטלב המרוחקת כ- 500 מטרים ממפגש השבילים שעברנו. ניתן לראות כי ליד המעין ישנו סכר בטון ישן ושבור. סכר זה הוקם בימי המנדט הבריטי ושימש לאגירת מים אשר נוצלו להסקת דודי הקטרים שנעו משנת 1882 בקו הרכבת ההיסטורי תל אביב - ירושלים.

אנו ממשיכים עם השביל למטה לעבר נחל שורק. בדרכנו נראה חומות אבן רבות, אלו הן טרסות המעידות על השימוש החקלאי שנעשה בקרקע בתקופות קודמות. לאחר כק"מ וחצי הליכה באפיק הנחל, כשמלווה אותנו צינור בטון גדול המשמש להעברת מי שתייה לישובים בר גיורא ורמת רזיאל, נגיע לגשר הרכבת. כ- 30 מטרים לפני הגשר ישנה אפשרות לטפס לגדה הימנית ולהגיע עד למבנה תחנת הרכבת הישנה בר גיורא [4].

מסילת הרכבת לירושלים

בשנת 1892 נשמעו צופרי רכבות בנחל זה לראשונה, ולמעשה היו אלה הצפירות הראשונות במזרח התיכון של הפלא הטכנולוגי הקרוי- רכבת. הנסיעה מתחנת הרכבת ביפו לירושלים שאורכה הוא 82 ק"מ, ארכה בזמנו 4 שעות, ואף אחד לא חשב להתלונן.

בשנת 1998 נסגר קו הנוסעים בין ת"א לירושלים בעקבות בעיות תחזוקה קשות. לפני סגירתו של הקו הופעלה בו רכבת נוסעים בודדת לכל כיוון מדי יום, בנוסף לרכבות משא מזדמנות, כך שהסגירה לא גרמה לשינוי תפעולי או מסחרי רב משמעות ברכבת. עם זאת, חשיבותו הסמלית של הקו, שהינו חלק מקו הרכבת הראשון שנבנה בארץ, עוררה את התקווה בהנהלת הרכבת כי עד מהרה יימצא התקציב לשדרוגו ולהפעלתו מחדש. ב- 13 ביוני 2001 החליט שר התחבורה באותו זמן, אפרים סנה, להתחיל מיד בשדרוג הקו הקיים לירושלים, במקביל לתכנונו של הקו החדש והמהיר דרך מודיעין ונתב"ג (קו A1 שפיתוחו נכון להיום רחוק עדיין מסיום). עלות השדרוג הוערכה באפריל 2003 בכ- 420 מליון ש"ח. קו זה עדיין בנוי על בסיס מסילה בודדת לכל אורכו והפרויקט חולק לשניים. בתחילה פותח הקטע שבין צומת נען לתחנת בית-שמש (כ- 22 קילומטרים). קטע מסילה זה כולל שיפוץ מספר גשרים, הקמת תחנה תפעולית (בה ניתן לבצע מפגש רכבות) בתחנת נחל שורק ההיסטורית, ויישור התוואי באזור המפגש עם כביש חוצה ישראל ובמפגשי כביש נוספים בהם בוצעו הפרדות מפלסיות. הקטע השני הוא הקטע שבין תחנת בית-שמש לקצה הקו בתחנת ירושלים המקורית, שמכונה כעת 'החאן' (סה"כ כ-36 קילומטרים), ובו ישנן שתי תחנות תפעוליות - בבר גיורא ובביתר. שתיהן באתרים קיימים של תחנות תפעוליות, בנוסף לשתי תחנות נוסעים חדשות: במלחה ובגן החיות התנ"כי.

בתאריך 9/4/2005 נחנכה ברוב טקס תחנת הרכבת במלחה, ורכבת ראשונה ועליה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון נסעה על הפסים המחודשים בין תל אביב לירושלים. משך הנסיעה כיום בין תל אביב לירושלים הוא שעה וארבעים והוא אינו עונה על הצרכים הנדרשים מקו רכבת המקשר את עיר הבירה.

תחנת הרכבת בר גיורא

אנו נמצאים עכשיו ליד המבנה הישן של תחנת הרכבת בר גיורא שכאמור כיום משמשת כתחנה תפעולית- מקום בו 2 רכבות יכולות לחלוף אחת על פני השנייה. ניתן לראות כי המבנה הישן אטום כולו וממתין לשיקום.

נעבור מתחת לגשר ומטרים בודדים יפרידו בינינו לבין המים המטוהרים הזורמים בנחל שורק.

לצורך ההגעה לרכב שהושאר בחניה, יש לפנות ימינה לאחר מעבר הגשר ולהמשיך על השביל שעובר לאחר 50 מטרים בגשר ברזל קטן, מעל אפיק הנחל לעבר הגדה הצפונית.

לינה בחניון הר יעלה (מגדל תצפית של קק"ל)

עם סיום המסלול והקפצת הרכבים נתארגן ונעלה לחניון הלילה שלנו בחניון הר יעלה.

מהחניון של בית הקפה/ מסעדה "בר בהר" נפנה בכביש 3866 ימינה (מערבה) וניסע עד לפניה ימינה למערת הנטיפים. מיד (אבל מיד) לאחר הפניה, נפנה שוב ימינה בשביל (אספלט) המסומן ירוק, נעלה כ- 350 מטר אל עבר מגדל תצפית של קק"ל הצמוד לחניון מסודר. כאן יהיה חניון הלילה שלנו. מפה מפורטת בתיאור יום 2 – נחל דולב.