|
יום ג' 3.4.2018 מחורשת חושניה לחרבה פרג' (קטע 8 של שביל הגולן) המאפיינים המרכזיים במסלול - כאן מתחילה ארץ הבקר עם שטחי מרעה, מעיינות ומרחבים מלא העין. אורך הקטע – 6 ק"מ דרגת הקושי – קל נקודת ההתחלה – בחורשת חושניה. עולים לרמת הגולן בכביש 87 נוסעים מזרחה, עוברים את צומת הכניסה למושב קשת, ממשיכים כחצי ק"מ עד שמגיעים לפיתול חזק שמאלה בכביש, כאן תראו שלט הכוונה "בית קברות". יורדים בזהירות ימינה וחונים ליד השלט של שביל הגולן. אם הגעתם למסגד של חושניה, פנו ימינה מיד אחריו וחזרו בכביש כ-200 מטר, רדו מהכביש בזהירות לצד שמאל בעיקול הכביש. (בוויז כיתבו "מסגד חושניה"). נפגשים בשעה 10:00. אנא דייקו (מאזור תל אביב אורך הנסיעה הוא כשעתיים וחצי). נקודת הסיום – בחניון שבחורשה מדרום לחרבת פרג' (חניון לילה מוכרז). המסלול – המסלול ייקח אותנו לאורך תעלת נ"ט עד לחורשות המקיפות את עיינות פחם. כאן נעצור למנוחה והתרעננות. מכאן נמשיך דרומה במרחבים ירוקים מלא העין עד לחורבות העיירה פרג'. הכפר פרג' הוא מקום מפתיע ולא רק בזכות התאנים בעונה. בכפר ניצבים בתים עתיקים, נטושים אך שלמים לחלוטין ובראשם גג אבן, רובם בני יותר מאלף שנים. המבנים מקובצים סביב שלוש בריכות ושלוש בארות. בין הבתים מטילים צל רחב עצים ענקיים, חלקם אקליפטוסים והאחרים עצי אגוזים, תאנים, רימונים ואלונים. זהו כפר סורי נטוש, ראשיתו של הישוב במקום בתקופה ההלניסטית או הרומית. בתקופה הביזנטית היה במקום כפר גדול, עם אוכלוסייה מעורבת של נוצרים, יהודים, ויהודים-נוצרים. על משקופי חלק מהבתים נמצאו חרותים סמלים יהודיים (לולבים, אתרוגים, מנורות), ויחד עם כתובות בעברית וארמית מרמזות על כך שלפחות חלק מהאוכלוסייה הייתה יהודית. סמלים ייחודיים אחרים מרמזים על אוכלוסייה של יהודים-נוצרים (מומרים), והדבר אינו מפתיע שכן יהודים-נוצרים שנרדפו בגלל אמונתם התיישבו בגולן ובחורן. מרכיב שלישי באוכלוסיית הכפר היו נוצרים ממוצא ערבי שישבו במזרח הגולן (ע'סאנים). על כך מעידים כתובות ביוונית וצלבים חרותים על משקופי הבתים. המקום יושב מחדש בתקופה הממלוכים, בשלב זה, הבתים העתיקים של התקופה הביזנטית שופצו או נבנו מחדש. לאחר מכן ננטש הכפר והוקם מחדש שוב בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20 על ידי מתיישבים צ'רקסים שהובאו למקום ע"י הטורקים. הכפר נכבש על ידי צה"ל ביוני 1967 והוחרב. ב-1976 נכנסו לכפר חברי תנועת "בני עקיבא" וקראו למקום "יונתן". כעבור שנתיים עזבו לנקודת הקבע שלהם, לא רחוק משם. ניכנס לאחד הבתים וננסה למצוא סממנים יהודיים על קירותיו (להביא פנסים). נמשיך מעט דרומה לחורשת אקליפטוס להקים את מחנה הלילה שלנו לא לפני שנעבור ליד מבנה מפואר שבחזיתו מדרגות בזלת מסותתת כגוש אחד, ששימשו לעליה לארון הקודש, בבית כנסת מקומי.
|
