|
|
|
|
|
|
 |
 |
|
|
|
יום 2 –מהסטף לעין חנדק
אזור: ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה
כללי:פנינו הבוקר לכפר העתיק ושני המעיינות: עין סטף ועין ביכורה. לשניהם מנהרה החצובה לתוך סלע הגיר. הנקבות נחצבו בתקופה קדומה כדי להגביר את ספיקת המעיין. השביל שקק"ל סימנה, מוליך אותנו בין שני המעיינות ובין חורבות הכפר הקדום שהחל בתקופה הממלוכית ונעזב בשנת 1948 עם הקמת המדינה. בעזרת פנס ונעלים להליכה במים מומלץ להיכנס וללכת בנקבות של שתי המעיינות. מהנקבה המים נשפכים לברכה ממנה, בעזרת מערכת של תעלות וסכרים קטנים השקו את שדות החקלאים על פי הצורך, מכאן השם חקלאות שלחין - לשלח את המים. תוך כדי הליכה ניתן לראות שחזור של חקלאות הר קדומה. המקום משוחזר באמצעות הקק"ל ומתוחזק ע"י תושבי ירושלים שרכשו לעצמם חלקות אדמה מחוץ לעיר ודואגים לעיבודן. נסיים את המסלול היומי במעיין שלישי-עין חנדק. בבוקר נבצע הקפצת רכבים לעין חנדק (נסע כולנו יחד). מאחר והגישה לרכב לירידה למעיין נחסמה, נחנה הרכבים במקום שאיתרנו מבעוד מועד ואינו על הכביש המוליך לבית חולים הדסה. מי שמבקש לחבור אלינו ביום השני למסע, יגיע לרחבת החניה העליונה של הסטף, משם נצא כולנו ברגל.
המסלול:יוצאים מרחבת החניה העליונה של אתר הסטף, סמוך לבית הקפה וצועדים בעקבות שביל ישראל. באתר הסטף תמצאו מי שתייה ושירותים, (בית הקפה נשרף לאחרונה אך יש שרותי גזלן). יורדים בגרם מדרגות קצר וכ 100-מטר אחריו מגיעים לתחנת המידע של שביל ישראל. עתה כל שעלינו לעשות הוא לעקוב אחר סימוני שביל ישראל (וגם סימון ירוק ,( החופף כאן ל"שביל הכפר" של אתר הסטף. עלינו לרדת בדרך הסלולה, היורדת לחניה התיכונה של האתר .השביל יורד תחילה באזור המכוסה בצמחיה, שבה בולטים שיחי קידה שעירה וסירה קוצנית. השביל עובר בין טרסות שבהן צומחים עצי זית ושקד. החלק הגבוה שבו חושף חלק ניכר מהמסלול שלנו וגם את נופי רכס עמינדב, נחל שורק, מנזר יוחנן במדבר, מושב אבן ספיר ובית חולים הדסה עין כרם. במצוקים הקטנים המלווים את השביל נמצאות מערות קטנות, שקירות אבן קטנים חוסמים את פתחיהן. מערות אלה שימשו בעבר כמחסנים של תושבי הכפר סטף. השביל יורד לעין סטף ולברכת האגירה היפה שלו, האוספת את זרזיף מי המעיין שזורם אליו. נעלה למדרגת הסלע שמעל לבריכה, ע"מ להיכנס לנקבת המעיין ולצאת ליד הבריכה. התרגיל הזה מומלץ לצעירים ולצעירים בנפשם, המוכנים להזדחל בנקבה הצרה ולהרטיב מעט את הרגליים. נמשיך לעבר עין ביכורה הסמוכה, מעיין נוסף ובריכת אגירה גדולה. נכנס לניקבה המוליכה את מי המעיין לבריכה ומשם למי שמוכן להירטב אל חדר האיגום.
שביל ישראל יורד בגרם מדרגות ארוך לרחבת החניה התחתונה של הסטף, בין שלל בוסתנים יפים. מכאן נמשיך לעין חנדק , נפנה בחניון הסטף שמאלה ונלך בוואדי של נחל שורק כ - 2 ק"מ, על פי הסימון הירוק. בנקודת המפגש עם שביל המסומן בצבע שחור, ליד חורשת אורנים, עוזב שביל ישראל את נחל שורק ונכנס לחורש טבעי קטנטן. מיד אחריו השביל מנצל גשרון כדי לעבור בבטחה מתחת לכביש עין כרם-בר גיורא (כביש .(386 מכאן עולה שבילנו בוואדי יוסוף, המוליך לטרסה אדירה בנויה אבני ענק המזכירים בעוצמתם את אבני הכותל המערבי. ההיגיון אומר שהטרסה היא חלק ממערכת שלחין קדומה, שניזונה בעבר הקדום ממי עין חנדק הנובע כ 400- מ' במעלה הנחל. מנגד, טרסה בעוצמה כזו מתאימה יותר לאתר בנייה ממלכתי מאשר למדרגת שלחין, על כן - חידה היא. מכאן מטפסים בגדה השמאלית של הנחל ומתגברים על מדרגות סלע קטנות. תעלה קטנה הצמודה לצד השמאלי של השביל, הובילה בעבר את מי עין חנדק לחלקות השלחין שבערוץ. חיש קל מגיעים לחפיר גדול בסלע, שבתוכו פעורים פתחיהן של שתי נקבות, זהו עין חנדק, מהמעיינות היפים ביותר של הרי ירושלים. פירוש המילה חנדק הוא חפיר. ואמנם, מי עין חנדק זורמים מתוך שתי נקבות מים לבריכת איגום גדולה, חפורה בסלע. הנקבה הדרומית היא הארוכה מהשתיים. היא אוספת מים משתי שלוחות שנפגשים ליד סכר קטן, שנועד להרים את מפלס המים ולאפשר את המשך זרימתם בכוח הכובד אל בריכת האיגום. הכניסה לנקבה זו צרה מאוד. הנקבה המזרחית היא חיבור של שתי נקבות הקשורות זו בזו. אורכה של האחת הוא 17 מטר ושל הנקבה המסתעפת ממנה 31 מטר. הנקבות חשוכות לגמרי והמים בהם עשויים להגיע לגובה של 1.20 מטר. אין בנקבות שום אמצעי בטיחות או סימונים. משרד הבריאות אוסר על כניסה למימי עין חנדק. מכאן נעלה במעלה הגבעה ונגיע למקום בו השארנו הרכבים בבוקר.
|
